רגל על רגל ובטן אסופה – ככה זה להיות אשה

למה הרגלים כמו רגל על רגל ובטן אסופה, יכולים לפעמים להוות בעיה

כבר סיפרתי כמה אני אוהבת את השיחות שמתרחשות בקליניקה? בין אם אנחנו מדברות על התרוקנות, יחסי מין, חשק מיני או איך המילה "פות" גורמת לנו להרגיש, זה תמיד מעניין, מרגש, רלוונטי והכי כנה בעולם. גם על הרגלים אנחנו מדברות המון, על ההרגל לאסוף את הבטן, על דרך הישיבה הקבועה שלנו, על הרגלי השתיה והאכילה, על הרגלים שקשורים ליחסי מין (לוקח לי יותר מדי זמן להגיע לאורגזמה, אז אני מוותרת מראש. נשמע מוכר?).

הרגלים הם התנהגויות שחוזרות על עצמם – בעצם קישורים עצביים, שמתקבעים במוח שלנו. ככל שיש יותר הרגלים והתנהגויות קבועות, ככה למוח שלנו פשוט יותר קל להתנהל בעולם הזה, הוא צריך פחות לחשוב, לעבד, להתאמץ. וכך קורה שהגוף מתרגל, לרגל על רגל ובטן אסופה. כשאנחנו מתיישבות – פשוט לשים רגל על רגל, בלי לחשוב על זה, אוטומטית, וכשאנחנו הולכות, או עומדות, פשוט להכניס את הבטן פנימה, זה מה שעשינו כל כך הרבה פעמים בעבר, זה מה שנעשה גם עכשיו.

מי לימד אותך לאסוף את הבטן?

גם על הבטן אנחנו מדברות המון בקליניקה: גם כי אני אוהבת מאד לטפל בבטן, גם כי שרירי הבטן קשורים קשר ישר לרצפת האגן שלנו ולתפקוד שלנו, וגם… כי אחוז כל כך גבוה מאיתנו, אוספות את הבטן בצורה קבועה. מי לימד אותנו לעשות את זה? אני שואלת את השאלה הזו את עצמי כל הזמן, ואין לי לגמרי תשובה. אני בטוחה שבחלק מההמקרים אמהות ממש אומרות לילדות שלהן ישירות "תכניסי את הבטן", או "אל תוציאי את הבטן ככה", אבל אני גם די בטוחה שחלקנו לומדות לעשות את זה מבלי שקיבלנו הוראה ישירה. רק מכיוון שאנחנו רואות את התמונות של כל הדוגמניות, שאנחנו חשופות לאידיאל היופי הזה, בטן שטוחה וריבועים בבטן.

ואם הבטן אסופה, זה טוב ליציבה לא?

לא, ממש לא בהכרח. תחשבו על כל שריר אחר, לדוגמה שריר הבייספס (השריר של פופאי), השריר הזה, אם נשאיר אותו כל הזמן מכווץ, האם זה יהיה טוב לזרוע, למרפק? לא! שריר מכווץ כל הזמן הוא שריר שאין בו זרימת דם טובה, וגם אין לו הרבה כוח. שריר צריך את התנועה, את הטווח, שחרור וכיווץ.

המיתוס של בטן אסופה כדי למנוע או להקל על כאבי גב, עדין קיים ומדובר ברחבי האינטרנט, אבל הוא מעולם לא הוכח. האמת היא, שאנחנו לא יודעים לגמרי מה גורם לכאבי גב. מה שבטוח, זה שתרגילי לחיזוק "ליבה", CORE , לא אפקטיבים יותר מתרגילים אחרים להקלה על כאבי גב.

כמובן ששרירי הבטן צריכים להתכווץ לפעמים, להתאמץ, להאסף, אבל בזמנים של צורך, כשהגוף מגייס אותם אוטומטית, כי הוא זקוק לכוח שלהם. הגוף יודע. אם אנחנו אוספות את הבטן כל הזמן, הבטן לא עובדת במיטבה, ובנוסף… פעמים רבות, אנחנו שוכחות גם לשחרר אותה.

כשהבטן אסופה, רצפת האגן לא שמחה

כששרירי הבטן אסופים ומכווצים כל הזמן, זה מייצר לחץ תמידי כלפי מטה וכלפי מעלה (כמו בלון מלא אויר שמוחצים אותו באמצע). הלחץ התמידי הזה כלפי מטה, יכול להקשות מאד על שרירי רצפת האגן. בנוסף אם הבטן אסופה, זה מפריע לתנועה הטובה והאוטומטית של הסרעפת מטה ומעלה עם כל נשימה. כשהסרעפת נעה מעלה ומטה, גם רצפת האגן נעה ואיברי הבטן, מערכת העיכול מקבלת עיסוי נעים, וכולם מאושרים יותר.

הישיבה של כל הנשים: רגל על רגל

כולנו יושבות רגל על רגל לפעמים, וזה הכי בסדר בעולם! כדאי לפעמים לאתגר את ההרגל האוטומטי של המוח ולשנות במודעות את תנוחות הישיבה מכיוון שהגוף זקוק לגיוון גם בתנוחות ישיבה. אפשר לנסות ישיבה מזרחית על כסא, להחליף כסאות, לשבת על כדור פיזיו', על הרצפה, ואולי אפילו שולחן עמידה?

שורה תחתונה: תשומת לב זה כל מה שאנחנו צריכות

בעולם היוגה אנחנו מתרגלים תשומת לב, מודעות. בלי שיפוטיות, בלי הלקאה עצמית, אפילו מבלי לשנות בהתחלה. שימי לב, איך את יושבת? האם כשאת מתיישבת המוח שלך ישר שולח רגל מעל רגל? האם הבטן שלך מכווצת כל הזמן? האם את מנסה לשאוב אותה פנימה?

אני מבקשת את תשומת הלב הזו אצל כל המטופלות שלי, וביחוד מטופלות כאובות. רגל על רגל ובטן אסופה הם מצבים שיכולים לעודד עוד כיווץ, עוד מתח בגוף, עוד עצירת נשימה. אנחנו רוצים לתת מקום למערכת העצבים שלנו לנוע, לנשימה להיות מלאה וטובה. לפעמים כל מה שאנחנו צריכות כדי לחוש בהקלה – זה להפסיק להחזיק הכל כל הזמן. גם פיזית וגם מנטלית.

גם רצפת האגן יכולה להיות מכווצת בלי הפסקה, כתבתי פוסט בדיוק על זה.