למה עוד כמה דקות על האסלה יכולות להיות קריטיות להמשך השבוע שלכם

סיטואציה היפותטית (:

בוקר. הגוף מאותת ללכת לשירותים. אתם עושים את הדבר הנכון, מפסיקים להכין כריכים לילדים אפילו שנשאר לכם רק עוד משהו קטן לסיום. יושבים על האסלה, הכל זורם כמו שצריך החוצה. פתאום התינוק מתחיל לבכות.

המלצה

נסו להשאר עוד קצת על האסלה.

אפילו אם אתם חושבים שסיימתם.

אפילו אם אתם אומרים לעצמכם מקסימום אני אמשיך אחר כך. אפילו אם התינוק בוכה (או אתם מאחרים לעבודה / או אתם רוצים לחזור כבר לסיים את סדרת הטלוויזיה המותחת).

לפעמים תופתעו כמה עוד יכול לצאת החוצה, כמה עוד הייתם צריכים להתרוקן.

אם רק תחכו עוד כמה רגעים, בלי ללחוץ, רק לנשום. רק 5-10 דקות על האסלה, לא יותר. המלצה חמה.

מה קורה אם לא מוציאים את הכל החוצה?

הצואה שהייתה בסוף הצינור, עולה בחזרה למעלה. בינתיים ממשיכה להגיע כל הזמן צואה חדשה ומצטברת במעי הגס. ככל שהזמן עובר הצואה הופכת להיות קשה ויבשה יותר כי הגוף מוציא ממנה עוד ועוד מים, כך שכשנגיע לשירותים שוב, יהיה כבר יותר קשה ואפילו כואב להתרוקן. ובהמשך – אם המצב הזה ימשיך, עצירות, התרוקנות לא מלאה, נוכל להגיע למצב שהגוף יאותת פחות שצריך להתרוקן (יש תאים, רצפטורים שאמורים להודיע לגוף כשמגיעה צואה לסוף הצינור)

או כמו שהבן שלי אמר לי השבוע כשהוא רץ לשירותים אחרי כמה ימים של עצירות, "אמא, התאים שלי עובדים!!!!!!!"

קוראים את הפוסט ואז אומרים לעצמכם "מפתיע, אותי תמיד לימדו אחרת"?

במיוחד בשבילכם –

אתם צודקים. גם ישיבה על האסלה 20 דקות היא לא טובה, כי יכולה ליצור טחורים.

צריך למצוא את נקודת האיזון. לפעמים אנחנו יושבים רק שתי דקות , ממהרים, רוצים לסיים עם זה מהר וכך לא נותנים הזדמנות להתרוקנות מלאה. אם אתם יושבים כמה דקות, הכל זורם החוצה מהר וטוב, אז מעולה. אתם מכירים את הגוף שלכם הכי טוב!!

מחבקת, יעל

הרבה זמן על האסלה ובכל זאת כלום לא יוצא? או שצריך להתאמץ?

כדאי לנסות להבין מדוע. יכולות להיות די הרבה סיבות למצב כזה.

הנה סיבה אחת פחות מוכרת (ומדוברת לעצירות.