אם אי פעם חיפשת בגוגל את המילים 'פתרונות לבריחת שתן', גילית בטח מגוון הצעות: פדים לדליפה, ניתוחים, פסארי, שיטות התעמלות וכמובן פיזיותרפיה של רצפת האגן. כשאנחנו עושים כזה חיפוש בגוגל אנחנו בדרך כלל מחפשים מה באמת יעבוד, מה ישפר את המצב, לאיזה רופא ללכת? וגם, מה יעזור לנו מהר?
בפוסט הזה אני רוצה לספר לך על תרגול רצפת אגן לבריחת שתן (דליפת שתן) במאמץ ודליפה מעורבת בנשים. דליפה במאמץ היא דליפה שמתרחשת כשאנחנו משתעלים, צוחקים, מתעטשים ולפעמים אפילו בקימה מישיבה. דליפה מעורבת היא דליפה במאמץ וגם דליפה מתוך דחיפות (כזו שבה אנחנו מרגישות צורך דחוף להתפנות אך לא מצליחות להגיע לשירותים בזמן). כמובן שתרגול רצפת האגן הוא לא הפתרון היחיד, אך הוא פתרון טוב ויעיל ואני רוצה לספר לך עוד עליו ואיך אנחנו מתרגלים את רצפת האגן במהלך טיפולי פיזיותרפיה של רצפת האגן.
מחקרים חדשים על בריחת שתן ותרגול רצפת האגן בנשים
עולם המחקר בנושא בריאות האישה שהיה לקוי וחסר עשרות שנים, מתחיל סוף סוף להשתפר. כיום כשמגיעה אלינו מטופלת לטיפול פיזיותרפיה של רצפת האגן, ושואלת האם תרגול רצפת האגן באמת יעזור לי לדליפה? אנחנו יכולות לתת לה תשובה מבוססת מחקר והתשובה הזו מעוררת תקווה, אופטימיות וגאווה בתחום שבו אני עוסקת.
אנחנו יודעים שבין שליש למחצית מהנשים יכולות לרפא לחלוטין את בריחת השתן שלהן (להפסיק לדלוף לגמרי) אחרי תוכנית תרגול רצפת אגן אינטנסיבית (בפיקוח) של שלושה חודשים. בין שליש למחצית הנשים תצלחנה להפסיק לחלוטין את הדליפה!!!
מעבר לכך,ניתן להמשיך ולומר מהמחקר שקיים כיום כי 75-80% מהנשים שיעברו תוכנית תרגול אינטנסיבית כזו, יחושו בשיפור ולרוב שיפור משמעותי בדליפה.
נכון, כל אישה היא עולם ומלואו ולא אצל כולן תוכנית תרגול תעבוד, ממגוון סיבות. המחקרים מראים שבין 1 מתוך 4 נשים לבין 1 מתוך 5 נשים יחוו שינויים משמעותים ברצפת האגן שלהן וכתוצאה יתכן ותרגול לא ישפר את מצבן כלל.
מבחינתי הנתונים המחקריים האלו מדהימים. הם מראים כמה תרגול רצפת אגן יעיל וטוב לבריחת שתן, כמה כדאי לכל אישה לנסות אותו וגם אלו שתרגול רצפת האגן לא ישפר את מצבן, זה לא אומר שפיזיותרפיה של רצפת האגן לא תשפר את מצבן מכיוון שיש לנו כל כך הרבה כלים אחרים: עבודה על רקמה רכה, תרגול של שרירי הבטן, עבודה על נשימה ועוד ועוד ועוד.
למה הכוונה בתרגול רצפת אגן?
תרגול רצפת אגן כפי שמצוין במחקר מכיל בתוכו עבודה על הפעלה, חיזוק, סבולת וגם הרפיה של השרירים. מתוך המחקרים עולות גם שאלות מעניינות אחרות כגון האם זו רק עבודת חיזוק השרירים שמשפיעה (התשובה היא כנראה, לא!! זה לא יאמן ויש הרבה מחשבות ותיאוריות מעניינות, מבטיחה לעדכן). כשאנחנו מתרגלות את רצפת האגן, אנחנו כנראה לא עובדות רק על השרירים וזה מרתק (:
למה הכוונה תרגול בפיקוח?
תרגול רצפת אגן צריך להיות מפוקח על ידי פיזיו' או איש/אשת מקצוע אחר מתחום הרפואה אשר התמחה בתחום רצפת האגן. הפיקוח צריך לכלול: בדיקה של יכולת האישה להפעיל את שרירי רצפת האגן, כיווץ ושחרור, התאמה של התרגול ליכולתה של האישה הספציפית ולמטרותיה, שינוי התרגיל אם מופיעה אי נוחות וכו' וכמובן הפיקוח מעודד את האישה להמשיך ולתרגל. התרגול המפוקח דרך אגב, יכול להתחיל בבדיקה אינדוידואלית כמובן ולהמשך בתרגול קבוצתי. תרגול קבוצתי הוכח כיעיל.
אם התרגול לא בפיקוח זה לא עובד?
התשובה היא שאנחנו לא יודעים מספיק וזקוקים לעוד מחקרים. מתחילים לצוץ מחקרים על עולם הטלה-רפואה, שימוש בסרטוני תרגול, באפליקציות וכו'. מבטיחה לעדכן כשיהיה מידע מבוסס חדש וטוב.
ומה קורה אחרי שלושה חודשים של תרגול?
צריך להמשיך לתרגל (: עד כמה והאם באותה האינטנסיביות? גם על כך אין לנו עדין תשובה ברורה.
הנתונים מבוססים על NICE GUIDELINES 2021 ועל
7th ICI 2021 in ‘Incontinence’ 2023
