אל הקליניקה שלי מגיעות נשים שרצפת האגן שלהן לא מרגישה טוב, בין אם מדובר בדליפות שתן, צניחות איברי אגן, כאבים ביחסי מין וכו', אנחנו תמיד יושבות ומדברות ארוכות בתחילת כל פגישה. תוך כדי שאני מקשיבה לאישה המופלאה שיושבת מולי, אני מנסה להקשיב גם לרצפת האגן שלה ולקבל רמזים מה יכול לעזור לה, מה יכול להקל עליה להרגיש טוב יותר. האם הפתרון לרצפת האגן שלה הוא לעבוד על איסוף או על שחרור?
שרירי רצפת האגן הם סופר מגניבים
השרירים של רצפת האגן מתפקדים לאורך כל היום שלנו ומאפשרים לנו תפקודים בסיסיים וכל כך חשובים. כמה פעמים ישבתי עם מטופלת בקליניקה ודיברנו על כמה משמחת יכולה להיות העובדה שהתרוקנו בבוקר ללא קושי, או הצלחנו לעבור יום שלם בעבודה בלי דליפות. אלו הדברים הקטנים בחיים שנותנים לנו איכות חיים.
Photo by Frank Ching on Unsplash
תכלס, מה צריך לכווץ או לשחרר?
שרירי רצפת האגן צריכים לדעת לזוז. לכל אורך הטווח שלהם. הם צריכים לדעת להתכווץ ולהאסף, וגם להתארך ולהשתחרר. גם שרירי רצפת האגן, כמו כל שריר, יכולים לעבוד יותר מדי, להיות מוחזקים יותר מדי ומכווצים לאורך היום, ואפילו שנדמה לנו שככל שנכווץ את השרירים, כך יהיה מצבנו טוב יותר, זה ממש לא המצב.
שריר שיהיה מוחזק יותר מדי לאורך כל היום, לא יוכל לתת לנו מענה טוב כשנשתעל לדוגמה ונצטרך שהוא ימנע דליפה, הוא יהיה כל כך עייף שלא יהיה לו כוח נוסף לתת לנו.
אישה לדוגמה שביקרה אצל רופאת הנשים ונאמר לה שיש צניחה של איברי האגן, יתכן שתחל לכווץ את רצפת האגן לאורך היום, אפילו מבלי להרגיש, כי היא רוצה למנוע מהצניחה להחמיר. הכי הגיוני בעולם, אך יש סיכוי שהשרירים יתעייפו מאד במצב כזה ויוכלו לתפקד אפילו פחות טוב. אישה שחוותה פיסורה או טחורים יכולה להתחיל לכווץ את האזור האחורי, את פי הטבעת, כתגובה לכאב, והדבר עלול להוביל לזרימת דם פחות טובה והחלמה פחות טובה של האזור.
אחרי לידה, קרעים או חתכים באזור הנרתיק והפרינאום יכולים לייצר גם כן כיווץ של השרירים באזור, ביחוד אם יש אלמנט של כאב.
כיווץ בשרירי רצפת האגן יכול לנבוע כמובן גם מלחצים רגשיים ונפשים, מסטרס, מחוויות שליליות וטראומות (לא רק מיניות). אצל נשים רבות שמגיעות עם כאבים ביחסי מין, נוצר כיווץ של רצפת האגן (פעמים רבות מבלי להיות מודעות לכך), רק מהמחשבה על מפגש אינטימי שעלול לייצר כאב שוב.
לעיתים כשאנחנו מחזיקות ומכווצות אזור אחר בגוף, אנחנו יכולות לייצר גם כיווץ של שרירי רצפת האגן, לדוגמה מפרק הלסת, שרירי גב, או שרירי בטן שאנחנו אוספות לאורך כל היום ועוד ועוד ועוד. אם כך, הפתרון לרצפת האגן הוא לפעמים ללמוד לפעמים לשחרר (:
להלן כמה מהתרגילים האהובים עלי לשפר תנועתיות ושחרור של רצפת האגן, כשהבסיסי והחשוב בינהם תמיד יהיה – נשימה.
כל אחת היא אחרת
כן, כמו תמיד, אין פתרון קסם ולכן חשובה הבדיקה וההתאמה האישית של הטיפול והתרגול העצמי לאישה הספציפית ורצפת האגן שלה.
יתכן מאד שאשה עם דליפות שתן או צניחה, תלמד בקליניקה דווקא תרגול של שחרור רצפת אגן, דרך נשימה, מגע, תרגילים ותחוש בהטבה משמעותית. אחרת אולי תעזר יותר בתרגילי חיזוק או סבולת שריר, תרגול כזה חשוב מאד לרובנו ומוכח מחקרית! עם אישה אחרת בקליניקה אולי נתמקד דווקא בשינוי הרגלים, ושם נצליח לייצר את השינוי המשמעותי ביותר.
היצירתיות פורחת בקליניקה כאשר צריך להתאים את התרגול המתאים לאישה המתאימה, אולי דרך יוגה, אולי דרך משחק בכדור, אולי דרך עבודה על חיזוק ירך בחדר הכושר, אולי דרך תרגול נשימה ומדיטציה, אולי דווקא דרך עבודה על מפרק הלסת, אולי דרך עבודה עם מיתרי הקול?
אצל כל המגיעות לקליניקה, השלב הראשון הוא ללמוד להקשיב לאזור המופלא הזה בגוף. להקשיב ולהניע. זה הפתרון לרצפת האגן. כל שינוי מתחיל בתנועה אחת ראשונה.
גם את אוספת בטן כל היום? כתבתי גם על זה פוסט.
